מה הסיפור שלנו?

עודכן: 25 במרץ

עופר נגב מספר איך גילה דווקא בחדר לידה שיש לו "ידיים חכמות",

מה הגישה המפתיעה שלו כלפי כאב, ומדוע החליט להתמסר

לריפוי באמצעות מגע ותנועה


החיים הם מסע משובץ בהתחלות, ואם יש לך מזל – תזכה לפחות לאחת או שתיים משמעותיות בחייך. נהוג לדמות התחלה ללידה, אבל ההתחלה עליה יסופר כאן אפילו לא היתה כרוכה בלידה מטפורית, אלא ממשית לגמרי – כזאת שהתרחשה בבית חולים.


"בכלל לא עסקתי בטיפול כשבתי הבכורה נולדה לפני 24 שנים", מספר עופר. "זאת היתה הפעם הראשונה בחיי שדרכתי בחדר לידה, אבל נכנסתי ישר לעניינים – פשוט ידעתי מה לעשות. ראיתי איפה כואב ליסמין, והעברנו לידה של עשרים שעות כשאני משתדל להקל עליה איפה שאפשר. המיילדת נראתה די מופתעת ממני", הוא צוחק.


"יש לך ידיים חכמות", היא ציינה. "במה אתה עוסק?"


"בנדל"ן", עניתי לה.


"אין מצב שאתה לא עוסק בשום מקצוע רפואי", היא התעצבנה, "פרא-רפואי, אולי?"


"עברו עוד כמה שנים עד שהמסר שלה חלחל אצלי", הוא ממשיך לספר, "אחרי שנולדו התאומים שלנו. הם היו פגים קיצוניים, שבוע 25, והיתה איתם הרבה עבודה בהתחלה – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק – כדי להעלות אותם על המסלול. הייתי לוקח אותם לפארק ועובד איתם, במגע ובתנועה. 'רואים שאתה יודע מה אתה עושה עם הידיים שלך', התפעלה הפיזיותרפיסטית המומחית שטיפלה בהם. היום, אגב, הם בני 17, בריאים וספורטיביים".

 

הטיפול במגע בא לעופר באופן טבעי – הוא תמיד אהב לעזור לאנשים, והאהבה הזאת פשוט התחברה לידיים הנכונות. אז הוא פנה ללימודי עיסוי רפואי במכון וינגייט – שכללו לימודי אנטומיה ופתולוגיה, עיסוי נשים הרות, עיסוי שוודי, ועוד. הוא התחיל לטפל בביתו, ומהר מאוד פתח קליניקה בקרית אונו, ממנה עבר לגבעת שמואל, ועם הצטרפותם של מטופלים חדשים רבים – שהגיעו רובם ככולם מהמלצות – הוא פתח באוגוסט 2021 את הקליניקה החדשה שלו בפתח תקווה – טיפול בכאבים בגישה הייחודית שפיתח ושיכלל עם השנים.


מה בעצם ההבדל בין עיסוי רפואי לפיזיותרפיה?


"גם הפיזיותרפיה וגם העיסוי הרפואי עוסקים בטיפול במערכת התנועה ושיפור היכולות התפקודיות של הגוף, אבל הפיזיותרפיה משלבת כמה כלים – כמו הדרכה ולימוד תרגילים, כך שמשך הזמן בו יתבצע טיפול במגע אצל הפיזיותרפיסט יכול להיות קצר, או אפילו לא קיים כלל – בעיקר כאשר הטיפול הוא קבוצתי. בעיסוי הרפואי, לעומת זאת, הטיפול הוא תמיד אישי, ומתבצע במגע – כלומר אצלנו תקבלי טיפול שהוא 100% hands-on".


​יש הרבה מעסים, מה שונה אצלך?


"קודם כל, העיסוי שלי הוא רפואי – הוא לא נועד לפינוק, אלא כדי לטפל בכאב ספציפי שהמטופל סובל ממנו. הטיפול הראשון ארוך יותר מהבאים אחריו, כי הוא כולל גם אבחון שאני מבצע, ובו אני בודק מה מקור הכאב. אני מברר מה מצבו של המטופל, ולא רק הפיזיולוגי – הגישה שלי היא הוליסטית, אז אני בודק גם מה הגישה שלו לגוף שלו, ולכאב עצמו – שנחווה באופן סובייקטיבי".


למה הכוונה, 'כאב סובייקטיבי'? עוצמת הכאב לא נקבעת כתוצאה מחומרת הפציעה או המחלה?


"גם, אבל לא רק. אנשים נוטים לחשוב שחומרת הפתולוגיה שלהם – פריצת דיסק, בלט, שריר תפוס – היא הגורם היחיד המשפיע על עוצמת הכאב, והם לא יודעים שגם היחס שלהם כלפיו משפיע על האופן בו הם חווים אותו. מי שמפחד מכאב, למשל – פשוט יכאב לו יותר. כך ייתכן שכאב שנחווה על-ידך בעוצמת כאב שתגדירי כ-7 בסולם מ-1 עד 10, יחווה רק כ-5 כשתפסיקי לפחד ממנו".


זה די מדהים. איך אתה עובד עם הנתון הזה בפועל במהלך הטיפולים שלך?


"אני עובד בטכניקות של מגע, הכוללות עיסוי, הנעת מפרקים, ושחרור הרקמות הרכות – שרירים, גידים, רצועות ופאשיות. המטרה המרכזית שלי בטיפול היא להמריץ את זרימת הדם לאזור הכואב והפגוע, כדי לספק לו חמצן ולזרז את פינוי הפסולת. אני בעצם עוזר לגוף בתהליך הריפוי הטבעי שלו, שמתרחש באזור הדלקתי.


המטופל עשוי לחוות כאב כשאני מגיע לנקודות מסוימות בגופו, ואני כמובן קשוב לו ואווסת את עוצמת המגע לפי הצורך, אבל לא אברח מנקודת הכאב, אלא אעודד אותו לנשום לתוכה בזמן שאני ממשיך את הטיפול. הוא לרוב מתפלא באיזו מהירות עוצמת הכאב שלו יורדת – והוא לא ברח ממנו, אלא עבר דרכו! כך אני משחרר את השרירים התפוסים שלו, במקביל לזירוז תהליכי ההחלמה שימשיכו גם אחרי הטיפול – והוא חש הקלה מיידית".


ואולי גם סיפוק ואפילו גאווה קטנה על זה שניצח את הכאב ולא ברח ממנו?


"בדיוק! צריך לזכור שכאב הוא לא האויב – בדיוק להיפך, הוא המפה שמובילה אותנו אל מקור הבעיה, ואם נעבוד איתו נכון – נוכל לתקן את כל מה שפגוע כרגע בגוף, ולהחזיר אותו לאיזון ולתפקוד מלא. אנשים מפחדים מכאב, רוצים לברוח ממנו – ומתמכרים למשככי כאבים".

רגע אחד, אתה מתנגד לשימוש במשככי כאבים?

"ממש לא. יש מקרים אקוטיים בהם השימוש בהם הכרחי, וגם אני לא היססתי לקבל זריקת וולטרן בעצמי, כשחוויתי התקף כאבים חריף. אני מטפל בכאבים כרוניים, שאנשים חיים איתם שבועות, חודשים או שנים. כאן הבחירה מצויה בידם – לאלחש את עצמם על בסיס קבוע, שזה סוג של בריחה שעלולה להוביל להתמכרות מזיקה – או לטפל בשורש הכאב לצורך הגעה להקלה אמיתית".


דיברת גם על תנועה. איפה היא נכנסת לתמונה?


"בדיוק כמו כל העולם שנע מסביבנו ללא הפסקה – המים שזורמים, האויר, החי והצומח – גם הגוף שלנו נולד לנוע. תנועה שומרת על חיוניות הגוף, על זרימה תקינה של דם טרי לאיברים, שמרפאה דלקות מקומיות קטנות שנוצרות על בסיס קבוע, מונעת הסתיידויות, מתחזקת מסת שריר תקינה, ובקיצור – שומרת על הבריאות שלנו. יש אמירה ידועה: If you don’t use it, you lose it – והיא נכונה גם לגבי הגוף שלנו: כשאנחנו לא משתמשים בטווח תנועה מסוים – השרירים שם יתקצרו וייחלשו, ואנחנו עלולים לאבד את היכולת לבצע את אותה התנועה.

חשיבות התנועה בגישה שלי באה לידי ביטוי בשני מובנים: גם בטיפול עצמו – בו אני מניע איברים ורקמות בסיוע לגוף לשקם טווחים ולרפא את עצמו, אבל גם בכך שאני תמיד מעודד את המטופלים שלי לשמור על פעילות גופנית על בסיס קבוע – בכל גיל ובכל מצב. אין שום אדם שלא יכול לעסוק בפעילות תנועתית כלשהי – שתהיה מותאמת אליו.


בסוף הטיפול אני מנחה את המטופל כיצד יוכל לחזור לפעילות גופנית בהתאם למצבו הנוכחי, ממה להיזהר וממה דווקא אין לו צורך לחשוש. אנשים מרגישים הקלה מעצם העובדה שהם יכולים לחזור לשגרת התפקוד שהם רגילים אליה, ובטחון בכך שיוכלו לעשות את מה שהם אוהבים מבלי להיפגע".


הבטחון הזה מושג מכך שהם מקשיבים לך?


"בהחלט, וגם מזה שאני מקשיב להם. כשבא אלי מטופל, אני מתייחס אליו כאל אדם עם כאב, ולא כאב שמחובר אליו אדם. אנחנו בעצם עובדים בשיתוף פעולה, ובגלל זה אני לא אקבל אלי לטיפול מישהו שלא ירצה לעזור לעצמו, שלא מאמין בגישה שלי ובתהליך אותו אנחנו מתניעים, ושלא חושב שהוא באמת מסוגל לחוות הקלה".