אצבע הדק, או Trigger Finger, הוא מצב מכאיב שבו אחת האצבעות ננעלת במצב מכופף, מתיישרת או מתקפלת בקפיצה - כמו הדק של אקדח שנמשך אחורה ומשתחרר בבת-אחת. איך זה קורה, למי, והכי חשוב - מהן דרכי הטיפול היעילות ביותר? - במאמר שלפניכם
אצבע הדק, או טריגר פינגר (stenosing tenosynovitis), הוא מצב בו גיד ביד מתנפח כתוצאה מדלקת מקומית, ו"נתפס" בתוך התעלה בה הוא עובר.
אצבע הדק מתרחשת לרוב באצבע, באגודל או בזרת, והיא יכולה לקרות באחת האצבעות או יותר בו-זמנית. היא נפוצה יותר ביד ימין, כנראה משום שהיא היד הדומיננטית אצל רוב האנשים, אבל עלולה להתפתח בשתי הידיים.
הסימפטומים
הסימפטומים המאפיינים אצבע הדק כוללים כאב בבסיס האצבע או האגודל כשמזיזים אותה או מפעילים עליה לחץ, קושי ביכולת לכופף את האצבע, עם תחושת "קליק" בכיפוף עד לכדי נעילה מלאה.
בהחמרה של המצב, האצבע עלולה להנעל במצב מכופף, ולפתע להתיישר בקפיצה, כאשר בסופו של דבר היא עלולה להגיע למצב בו לא תוכל להתכופף או להתיישר לחלוטין.
הגורמים
גידים הם מיתרים קשיחים המחברים את השרירים לעצמות, ומניעים אותן כאשר השרירים מתכווצים. הגידים שביד עוברים מלפני ומאחורי עצמות האצבעות, ומחברים אותן לשרירי האמה.
הגידים בכף היד (flexor tendons) מקובעים למקומם על-ידי רצועות. הם מכוסים ברקמת הגנה בצורן נדן, המייצר כמות קטנה של נוזל שמטרתו לשמן את הגידים, מה שמאפשר להם לנוע בצורה חלקה וחופשיה בתוכו כשהאצבעות מתכופפות ומתיישרות.
אצבע הדק מתפתחת כאשר יש דלקת בגיד או בנדן, הגורמת לנפיחות שמפריעה לגיד להחליק בקלות בתוך הנדן, הוא ננעל ומייצר את ה"קליק" המכאיב.
הסיבה המדויקת להתפתחות המצב הזה אינה ידועה, אולם קיימים מספר גורמים המוכרים כמגבירים את הסיכון לפתח אצבע הדק:
גיל מבוגר – מעל 40;
נפוץ אצל נשים יותר מגברים
עיסוק במקצוע או תחביב הדורש תנועות אחיזה חזרתיות
מחלות כרוניות כמו סכרת מסוג 2 ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis);
מצבים של תעלה קרפלית, ושל התעבות ברקמה המחברת בכף היד בשם Dupuytern’s Contracture מגבירים את הסיכון לפתח גם אצבע הדק.
דרכי הטיפול
יש מקרים בהם יחול שיפור במצב של אצבע הדק ללא כל טיפול, אולם קיים גם הסיכון בו האצבע תנעל לתמיד כתוצאה מהזנחה, ולכן לא מומלץ להתעלם מהבעיה כשהיא מופיעה.
הטיפול במקרים הקלים מתחיל ממנוחה, קיבוע האצבע עד לירידת הנפיחות ונטילת תרופות אנטי-דלקתיות. כאשר אלה לא עוזרים, יש רופאים המציעים מתן זריקות סטרואידים, ואף ניתוח כאשר שום פתרון אחר לא עבד, ונותר כמוצא אחרון בשל הסיכונים הכרוכים בו, ותקופת ההחלמה והשיקום הנדרשת של מספר שבועות.
אולם מחקרים מראים כי טיפול בגלי הלם נמצא כיעיל ביותר להפחתת הכאב, הפחחת תופעת נעילת הגיד ב"קליק" ושיפור טווחי התנועה והתפקודיות של האצבע. השפעת הטיפול בגלי הלם נמשכת עד ל-18 שבועות אחרי הטיפול, והוא מומלץ כטיפול בטוח, יעיל ולא פולשני באצבע הדק.